:המעטפת
טיפול מקיף ומלא
ברגישות חושית
"לפני כשנה הלכתי למפגש עם ציפורי ללמוד את אמנות הסיפור מהלב. הבן שלי תמיד אהב סיפורים יותר מהכל. והיה מבקש ממני לספר לו סיפורים שאני ממציאה. עד שהגיע לגיל שמונה כבר הרגשתי שכל הרעיונות שלי נגמרים, שאני חוזרת על עצמי. הנפש שלי כמו יבשה והפסקתי לספר. וגם הוא לא ביקש יותר.
הייתי מקריאה לו ולאחותו לפני השינה סיפורים מספרים שונים אבל הרגשתי שהספרים הכתובים הם כלליים מידי ולא נותנים מענה לצורך הייחודי שלהם. וגם אני, כשכבר הגיע הערב, הייתי עייפה ועצבנית, הסיפור שלפני השינה היה מבחינתי עוד משהו שצריך לעבור אותו כדי להגיע כבר לשעה המיוחלת שבה הילדים ישנים ואני יכולה להיות בשקט עם עצמי. היום כשאני מביטה על הזמן הזה הוא נראה לי כמו זמן שבו הלכנו רעבים כולנו בלי להבין איזה מזון אנחנו מבקשים.
דרך אמנות הסיפור מהלב נפתח בפנינו מעיין חדש ומחייה של סיפורים ומרפא.
השלב הראשון בלימוד היה בקשת העזרה ממלאך הסיפורים. הייתי צריכה לגייס את כל כוח האמונה והפתיחות שהיו בי ולהזיז בכוח ממש את חומות הציניות והספק שקנו להן אחיזה מוצקה בנפשי במהלך השנים. לפתוח את הלב לדבר לא מוכר, להפנות את המבט הפנימי למעלה ולבקש משהו ממלאך היתה בשבילי משימה קשה, אבל קשה ממנה היה להאמין בכך שמה שמופיע בפני כסיפור הוא אכן מוצלח ויכול לשמח עוד מישהו מלבדי.
לקח לי ארבעה חודשים של אימונים עד שהעזתי לספר לילדי את הסיפור הראשון. בחלקו הייתי מספרת לשני ילדי אבל רק לאחר שהם נרדמו. לאט לאט הרגשתי איך הביטחון שלי הולך ועולה, עד שציפורי חייכה אלי יום אחד ואמרה "את מוכנה, תתחילי לספר".
אני בטוחה שבלי ציפורי ובלי התמיכה של חברותי ללימודים לא הייתי עושה את זה, אבל התחלתי, ולאט לאט הערב שלנו החל להשתנות - ההליכה לשינה הפכה לטקס מקודש, מלא שקט ויופי, המעבר מהיום ללילה הפך לארוע מהנה שכולנו מחכים לו במהלך היום. גם אני - גיליתי שתהליך הסיפור מהלב ממלא אותי כוחות ורעננות - דווקא משום שהוא תהליך שנותן מקום לחלק אחר מהמודע הרגיל לתפוס מקום.
אין לי מילים לתאר את הכרת התודה שממלאת אותי כשאני מביטה על השנה הזו ורואה את מה שקרה למשפחה שלי בעקבות העבודה הזו. האמונה בסיפור שאני מביאה לשני ילדי היום היא הרבה יותר מאמונה בסיפור, היא אמונה בעצמי, במלאך הסיפורים, בכוח הטוב שבעולם, בהקשבה ובמרפא שיכול להתקיים בין אנשים, באיכות שבונה משפחה.
במהלך השנה ובהמשך הלימודים קניתי לעצמי כלים נוספים שמאפשרים להביט במשמעויות שעולות מהסיפורים. נפעמתי לגלות שוב ושוב שמה שמופיע לכאורה כסיפור פשוט, לפעמים קטן, לפעמים סתום בפני המבט הראשוני, מתגלה בהתבוננות נוספת כיצירה רבת חוכמה ועומק שעולה ומופיעה בפנינו לגלות לנו אמיתות חשובות על עצמנו ועל היקרים לנו. זו חוויה עדינה ועוצמתית מאוד באותה עת.
ואני מלאת הכרת תודה שנפל בחלקי לפגוש את האמנות המרפאת הזו ואת ציפורי שהביאה אותה לחיי."