:המעטפת
טיפול מקיף ומלא
ברגישות חושית
קושי בוויסות חושי ורגישות חושית:
תכנית "המעטפת":
אבחון וטיפול מלא עדין ויעיל ברגישות חושית
הקדמה :
מחקרים מראים, כי 20 אחוז מן האוכלוסיה סובלים מרגישות יתר.
יחד עם זאת, ההופעה של בעלי רגישות חושית בקליניקה יכולה להגיע עד 60 % ויותר מכלל המטופלים!
חשוב לדעת גם, כי רגישות חושית מאובחנת לעיתים קרובות כ ADHD, הפרעת קשב וריכוז, דיסלקציה, דיכאון, חרדתיות, הפרעת התנהגות, קושי בהבנת סיטואציות חברתיות, אוטיזם ועוד.
אך חשוב לדעת כי בעצם, מתחת לכל האבחנות הללו ניתן לעתים קרובות למצוא רגישות חושית,
הידועה גם בשם : "קושי בוויסות חושי".
מהי רגישות חושית?
מדובר בתופעה מולדת, תורשית מאד, שקשורה למבנה של
מערכת העצבים בגוף, ובמידת קרבת קצות העצבים אל פני העור.
בתוך ה 20% הסובלים ונהנים מרגישות יתר, אנו רואים כי עוצמת הקושי, ואופן הופעתו, יכולים להיות גם שונים מאד מאדם לאדם.
כמובן שיש לי עניין מיוחד בכך משום שגם אני עצמי רגישה למדי, ועצם הגילוי של זה השרה עלי כזו שלווה וביטחון, שרציתי תמיד להקנות גם למטופלי, ואכן במרוצת השנים זכיתי לסיפוק זה לא מעט ב"ה.
הספרות הרלבנטית לתחום זה היא ספריה המצוינים והמתורגמים לעברית של הפסיכולוגית היהודיה אמריקאית דר" אילין ארון:
"ילד רגיש מאד"
ו"אדם רגיש מאד: כיצד להתנהל כאשר העולם מציף אותך?"
אני עסקתי בכך עוד לפני שספרים מעולים אלה היגיעו אלינו
וקראנו למטופלים אלה בשם "אורגנים"..... כי התופעה היתה מאד משולבת:
פיזית במקורה
נובעת מרגישות יתר של מע" העצבים
תורשתי מאד
ומשפיעה על כל חלקי החיים:
גופנית, רגשית, התנהגותית, ארגונית, מחשבתית, חברתית, זהותית... ועוד ועוד.
ולכן בחרתי לעסוק בזה
כפסיכולוגית.
במהלך השנים גיליתי כי כל מטפל חייב והכיר תופעה זו, ולו רק בגלל:
1. שלמרות של 20 % מן האוכלוסיה יש רגישות יתר, ההופעה שלהם בקליניקה היא בין 60-80%
2. שרגישות יתר מאובחנת כמעט תמיד מתוך חוסר יידע כקושי אחר, כאשר האבחנות השגויות הנפוצות הן:
1.קשיי קשב וריכוז
adhd2.
3. חרדתיות
4. קשיי התנהגות או קשיים חברתיים
5. דיכאון
6. קשיים על הספקטרום
7. קשיי הגיל הרך
ועוד ועוד.
לנסיוני, שאלון קצר למדי יכול לתת אבחנה בסיסית האם האדם סובל מרגישות יתר:
1. רגישות לאטיקטים של הבגדים, מגע הבגד, תפרי הבגד, תפרי הגרביים
2. רגישות לרעש או תחושה ש"שומעים הכל בבת אחת"
3. בררנות באוכל
4. רגישות לריחות
5. עצבנות יתר בשעת רעב צמא או חום קור או עייפות
ועוד כמה וכמה מורכבים הרבה יותר ששייכים כבר למערכת הרגשית חשיבתית התנהגותית פסיכולוגית.
לשאלון אבחון מפורט נא עיינו בהמשך הדף!
לאור כל זאת, גיבשתי תכנית טיפולית בסיסית, בשם:
"המעטפת":
תכנית המעטפת בנויה על ההנחה, המבוססת על שנים של ניסיון טיפולי מוצלח, שילדים רגישים מאד, כולל ילדים על הספקטרום, צריכים סביבם מעטפת חיים מלאה אשר מתאימה להם.
אם הם יקבלו במשך ילדותם מעטפת מלאה ככל הניתן, החושים שלהם יהיו רגועים ככל הניתן, ובכך תתאפשר להם צמיחה, התחזקות וגדילה הטובה ביותר עבורם.
מה היא תכנית "המעטפת"?
זוהי תכנית טיפולית קצרת טווח בת 15 מפגשים,
אשר מתוכם 3 מפגשים הם לצורך הכרות, סיכום, ומעקב,
ויתר 12 המפגשים מורכבים מ 3 שלבים מרכזיים
בני 4 מפגשים כל אחד:
1. תרגול פסיכופיזי להקלה והפחתה של הרגישות, כולל לפי הצורך מסאזים a לחיצות, משיחת שמן, ואף שימוש מציל נפשות באטמי אזניים.
בנוסף ניתנת הדרכה מלווה ותומכת לטיפול פסיכופיזי מותאם לרגישות במצבי מצוקה או משבר.
2.. עבודה בגישת "הסיפור המרפא", סוג של דמיון מודרך, אשר בו אני יוצרת סיפור סימבולי, עדין, עוטף ויעיל מאד בשיקום ובניית מבנים פנימיים שחיוניים לבעלי רגישות יתר, וכן שמסייע בריפוי טראומות מצטברות שרבים מהם סוחבים אתם כדבר שבשגרה.
3. עבודה עם cbt להבנת הקושי, הזדהות עמו, וקבלת כלים לחיים מהנים כפיים ומספקים איתו, כולל פתרון בעיות ייחודי לאנשים מיוחדים ומקסימים אלו, אשר הכללים הנקוטים בטיפול פסיכולוגי רגל אינם חלים עליהם, והם זקוקים משום כך לשיטת עבודה פסיכולוגית שונה לחלוטין, אשר מתאימה לחווייה הייחודית בה הם חיים.
בנוסף, אנו בונים עבור הילד הרגיש סביבה בייתית עוטפת והולמת את צרכיו הרגשיים.
תוכלו לקרוא עליה בדף על "סביבה בייתית עוטפת".
אבחון לרגישות חושית:
:
כיצד תדעו אם אתם, בני זוגכם, ילדיכם, מטופליכם או תלמידיכם הם בעלי רגישויות מיוחדות?
נא ענו על השאלון הקצר הבא:
רגישות יתר מחולקת לארבעה תחומים מרכזיים:
1. רגישות למגע
2. רגישות שמיעתית
3. רגישות של חוש הריח
4. רגישות של חוש הטעם
בואו נסקור אותם אחד אחד:
רגישות למגע:
1. האם הפתקים של הבגדים מציקים לכם? האם אתם נוהגים לגזור אותם על מנת שלו יגרדו או יציקו לכם?
2. האם אתם לובשים רק בגדים נוחים מבדים טבעיים ונעימים, ואיכם יכולים לסבות ביגוד לוחץ, מגרד, סינתטי או בעל תפרים פנימים בולטים?
3. האם התפר של הגרביים מציק או לוחץ עד שהוא ממש יושב
במקומו?
רגישות שמיעתית:
1. האם אתם אתם נמנעים ממקומות עם רעש חזק כגון אירועים וכיו"ב?
2. האם רעשים מסוימים מעצבנים אתכם: הפיכת דף, לעיסת מזון של מישהו לידכם, מוזיקה מסוימת?
3. האם כשתשבו בכיתת לימוד, אז הרעש הכלי גם יפריע לכם להתרכז, וגם בשלב מסוים פשוט יתיש אתכם?
4. האם כשתשבו בכיתת לימוד, או בבית קפה או מסעדה, תרגישו שאתם יכולים לשמוע בעת ובעונה אחת את כל מה שנאמר סביבכם, וכי זו חוויה לא נעימה אשר מפריעה לכם להתרכז ולהיות בשיחה עם שותפיכם לשולחן או בדברי המורה?
רגישות לטעם:
5. אתם בררנים למדי באוכל ויש טעמים או מרקמים שלא תסבלו: חריף, גינגר, קינמון, פירה, אבוקדו, טחינה....
רגישות לריח:
6. האם יש ריחות שאיכם סובלים לחלוטין
והאם לחלופין יש ריחות שממש נעימים לכם.
7. האם ריחות יוצאי דופן כמו של תחנת דלק, או של רפת פעילה, נעימים לכם?
רגישות אישית תפקודית חשיבתית רגשית ומוסרית:
8.תמיד חשתם קצת שונים מכולם ולא הבנתם מדוע..
9. אתם לומדים הרבה יותר טוב יותר חווייתית מאשר מילולית
10. אתם מתרכזים הרבה יותר טוב בהרצאה כאשר אתם עסוקים עם כדור חוטים או בסריגה
11. אתם רגישים לזולת
12. יש לכם חוש צדק מפותח מאד
13. יש לכם יכולת אמנותית גבוהה
14. יש לכם לפעמים הרגשה שאתם יודעים מה עומד לקרות.
15. אתם קולטים אנשים ומצבים יותר טוב מיתר האנשים שסביבכם
16. אתם מאד עצבניים כשאתם עייפים או רעבים או כשקר או כשחם לכם מדי או בכל מצב של מוקה או אי נוחות גופנית או של עומס רגשי.
17. אתם זקוקים להמון שעות שינה, ושינה טובה עוזרת לכם להתאושש ממתחים ולחצים..
הגעתם עד כאן? - נהדר!
אם הזדהיתם עם 2-3 פריטים מהרשימה, אזי:
ברוכים הבאים!
התקבלתם למועדון המקסים של אנשים וילדים רגישים מאד!
אז בראש וראשונה, קצת ידע, הזדהות והתמצאות, על היכן אתם נמצאים, ועם מי:
כאמור, הוכח במחקרים כי:
20% מן האוכלוסייה הם בעלי רגישות חושית.
עצמת הרגישות משתנה מאדם לאדם, ויכולה להתבטא בתחומים שונים אצל כל אחד: ראייה, שמיעה, מגע, קשב וריכוז, מצבי רוח, מצבים רגשיים, זהות אישית, אופן חשיבה, צורת למידה, התנהלות חברתית, ועוד.
רגישות חושית היא בראש ובראשונה מצב גופני.
רגישות חושית היא מולדת.
רגישות חושית היא תורשתית מאד.
אנשים בעלי רגישות חושית הם מיוחדים, מקוריים, שונים, ובהחלט לא תמיד מובנים על ידי הסובבים אותם, וגם על ידי עצמם.
אלא אם גם הסובבים הם בעלי רגישות חושית.
ולכן....
מהניסיון המצטבר, הם יכולים להפיק המון מטיפול רגשי, כמובן.
אבל :
הטיפול בהם חייב!
אמרתי חייב?
חייב!!!
לקחת בחשבון את הרגישות החושית שלהם, את זה שהמבנה הנפשי שלהם שונה, הפעילות הרגשית, המחשבתית, החברתית והגופנית שונה.
ולכן, יש לבנות עבורם תכנית טיפולית מיוחדת, עדינה, עוטפת, יעילה ואפקטיבית מאד.
שם התכנית:
"המעטפת":
טיפול אינטגרטיבי לילדים בעלי רגישות חושית.
מטרת התכנית:
1. הפחתה מידית ברמת המצוקה הפיזית, רגשית וכללית כתוצאה מההצפה הבלתי פוסקת של גירויים לא נעימים.
2. פינוי "שטח שקט" לצורך למידה, הכרות ובנייה עצמית, התפתחות אישית, ובניית קשרים חברתיים, לאחר ההשתחררות מהמצוקה המציפה המידית.
3. הפחתת עצמת הרגישות על ידי תרגילים פסיכופיזיים מיוחדים, עבודה עם דמיון מודרך וסיפורימרפאים, הגברת המודעות ורכישת כלים לטיפול בקושי מיוחד זה. כתוצאה, ניתן להינות מחיים שלמים של שמחה, אהבה וקבלת עצמית, והנאה מהיכולות המיוחדים של בעלי רגישות יתר, כגון:
יכולת אמנותית
יכולת מדהימה לתקשורת בין אישית
יכולת חינוכית וטיפולית רגישה ומוצלחת
ועוד.
התכנית שגובשה, לאחר שנים של ניסיון
שלי ושל אנשי מקצוע נוספים בתחום, והיא מבוססת על אלפי מקרים מוצלחים של שיפור משמעותי ברמת הרגישות המיוחדת, ולעתים אך החלמה מלאה.
נשמח לחלוק אותה עימכם, הורים, אנשי חנוך, אנשי טיפול, ולכל מי שמתעניין בנושא.
לתכנית שלושה חלקים, וסדר העבודה שלהם חשוב מאד לתהליך הריפוי.
חלק ראשון: טיפול פסיכופיזי בהפחתת הרגישות החושית
הפחתת הרגישות כאן נעשית במטרה להקל על הרגישות החושית הן מבחינה אקוטית מקומית והן לטווח הארוך יותר.
זהו שלב הכרחי וראשון במעלה, כי כל זמן שהמערכת הפסיכופיזית של הילד סוערת וכאוטית, אין שום דרך הגיע אל רגשותיו או מחשבותיו עד שהמערכת הסוערת לא תרגע ותהיה תחת חוויה של שקט איזון ושליטה.
הממצאים שנאספו בכעשרים השנה האחרונות מראים כי:
1. בעקבות הטיפול הושגה הפחתה משמעותית ברגישות החושית המיידית, אשר גרמה מצוקה פסיכו - פיזית רבה לילד, ולהוריו.
2. בעקבות הטיפול הושגה גם הפחתה של כ 20-80% ברגישות עצמה לטווח ארוך ומתמשך.
בחלק זה ניתנים להורים כלים על מנת שיוכלו ליישמם בבית, באופן טבעי ויומיומי, כחלק מן השגרה הטבעית של הבית.
מהלך זה גורם להתפתחות מהירה מאד של ההשגים הטיפוליים, משום:
1. שהטיפול נמצא בבית 24 שעות ביממה, ולא רק שעה בשבוע אצל המטפל.ת
2. ההורים מהווים גורם טיפולי חשוב בהחלמתו של הילד, דבר שמקרב ביניהם, מחמם ויוצר אוירת אמון והצלחה שיש לה השפעות מעצימות על הקושי הטבעי של הילד ועל האוירה המשפחתית בכלל.
3. כאשר הילד מקבל את הטיפול כחלק מן ההתנהלות הטבעית של הוריו איתו בבית, האפקט המרפא מוצלח מאד, ובר קיימא.
חלק שני: טיפול ברגישות אישית ע"י סיפורים מרפאים
אנשים בעלי רגישות חושית חשים את עצמם שונים מאנשים אחרים. הם חשים יוצאי דופן, מוזרים, חלשים, חסרי ביטחון, חששנים, מופנמים מדי או מוחצנים מדי, נוטים למצבי רוח קיצוניים, מחוברים מאד למוזיקה, יופי ואמנות, חשים אנשים בצורה מדויקת יותר מאחרים, ועוד ועוד.
בעיקר, ולרוב, הם מאד מבולבלים: מי אני? מה הזהות שלי? מדוע אני כך? האם משהו לא בסדר איתי? מדוע אני חווה דברים בקיצוניות גדולה כל כך? אולי אני לא נורמלי.ת?
לעיתים קרובות, הם בעלי ערך עצמי ודימוי עצמי נמוך, הן בגלל התחושות האלה, והן משום שמגיל צעיר הם ספגו ביקורת ואף לעיתים לעג מסביבתם הקרובה.
את כל זה אנחנו רוצים לתקן, ולבנות, ולעזור לכל אחד ואחת למצוא את עצמו באופן הנכון והמתאים ביותר מבחינה אישית, לפי מי שהוא ורק הוא, כך שתיווצר תחושה של זהות עצמית ברורה, נכונה, אסופה, מלוכדת ומחוברת היטב.
ולכאן נכנסים הסיפורים המרפאים.
חשוב מאד לדעת את העובדה, כי אנשים בעלי רגישות חושית לא ייהנו פעמים רבות מטיפול מילולי רגיל.
ומדוע?
1. משום שטיפול כזה ירגיש להם חושפני מדי, חודרני מדי, מכאיב, מציק ובלתי נעים, בגלל הרגישות הגבוהה שלהם.
2. משום שאנשים עם רגישות יתר הם לעיתים קרובות חווייתיים מאד, וחיים במישור ובתחום החווייתי, ולכן סיפורימרפאים, שהם סוג של דמיון מודרך אישי אך מאד סימבולי, שאינו נוגע ישירות באני, ועובד דרך תמונות פנימיות, מתאים מאד לאופן ההתנהלות הפנימית שלהם, שגם היא לעיתים קרובות פחות מילולית - הגיונית, ויותר תמונתית - חווייתית.
.
סיפורימרפאים הם עדינים, עוטפים, סימבוליים, אפשר להתבונן בהם ולחוש אותם בזמן ובקצב האישי המתאים, והם גם בנויים כך שתמיד יבואו בעצמה הנכונה, לא יותר מדי ולא פחות מדי, אלא ממש לפי מה שהאפשר להכיל ולהתייחס בצורה נעימה וגם בונה.
מהניסיון שלי, ילדים עם רגישות חושית הגיבו לסיפורימרפאים ונעזרו בהם מאד.
גם מבוגרים עם רגישות חושית נעזרו מאד בסיפורימרפאים, נבנו מהם, התחזקו ואף התרפאו מטראומות שסחבו איתם שנים רבות.
לעתים קרובות, הורי הילדים הם בעלי רגישות חושית בעצמם, כי כפי שציינתי קודם, זה מצב שהוא מאד תורשתי.
סיפורימרפאים מקצרים מאד טיפול בילדים ובמבוגרים עם רגישות חושית, ויוצרים חוויה טיפולית נעימה, מרגיעה, מחכימה ומחזקת גוף ונפש גם יחד.
כמובן, שלטיפול עם סיפורימרפאים נוספת גם הדרכה, ומתן כלים פרקטיים, גופניים, רגשיים ומחשבתיים ליצירת מצב של חיים מהנים ואף מפיקי עונג ותועלת מן המתנה
המיוחדת הזאת.
חלק שלישי: טיפול ברגישות חברתית ובינאישית ע"י יצירת מודעות ומתן כלים להתמודדות מיטבית
קשה לי לתאר לכם הקוראים את ההארה
ואת ההקלה
שחשתי אני לפני כמה עשרות שנים
כאשר אשה חכמה וטובה אחת גילתה לי
בצחוק ובאהבה
ש"גם אני כזאת",
וברכה אותי להצטרפותי למועדון המקסים של האנשים "האלה".
זה היה באמת מזמן, ואז עוד לא עמדה לרשותנו הספרות המקצועית הנהדרת שקיימת למרבה המזל היום (פרטים מיד), ואפילו לא ידענו מה זה "קושי בוויסות חושי".
את ההקלה הזו, ההתבהרות, הצחוק המשחרר, אני חווה עד היום עם כל אחד ואחת ממטופלי ומטופלותי, ילדים, מבוגרים והורים, כאשר אנו מגלים שגם הם "כאלה", ומברכים אותם להצטרפותם למועדון המיוחד, המקסים, המלא רגישויות, כוחות, יכולות, כישרונות ומיוחדויות של אנשים רגישים מאד.
להלן כמה מהשלבים המוצעים ליצירת מודעות ופיתוח כלים להתמודדות מיטבית:
1. פיתוח מודעות מקסימלית לנושא מחייבת גם קריאת חומר רלוונטי.
מומלצים ביותר ספריה המצוינים של דר" איליין ארון:
א. אדם רגיש מאד
ב. ילד רגיש מאד
ספרים אלה מתארים באופן מלא ומפורט את האישיות הרגישה, וגם מציעים כלים רבים להתמודדות עם מצבים שונים השכיחים ביותר בחייהם של ילדים ומבוגרים בעלי רגישויות מיוחדות.
2. התחלת טיפול באמצעים שפרטתי למעלה.
3. יצירת מודעות לתפיסה השונה שיש לבעלי רגישות חושית, כמו למשל:
א. תחושה ש"מתקיפים אותי" גם כשזה לא בהכרח נכון.
ב. תחושה ש"זה סוף העולם", למרות שזה לא בהכרח נכון
ג. פיתוח היכולת להתבוננות נכונה יותר על האחר, זה שאינו כמוני, והתאמת התקשורת הבינאישית אליהם.
ד. פיתוח היכולת להתבוננות לטווח ארוך, ולא רק לטווח הקצר של המצוקה המיידית.
ועוד ועוד.....
.